הכרעת דין בתיק פל"א 4513-08-12

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (ס' 10 (א) + 38(1) לפקודת התעבורה), נהיגה ללא ביטוח תקף (סעיף 2(2) לפקודת ביטוח הרכב המנועי), אי מתן זכות קדימה להולך רגל תוך סיכון (תקנה 97 (א) לתקנות התעבורה) ומסירת פרטים כוזבים סעיף 62 (4) לפקודת התעבורה.

על פי כתב האישום , ביום 05.8.12 בסמוך לשעה 12:07 נהג הנאשם ברכב פרטי תוצאת מאזדה, ברחובות, הוא התקרב למעבר חציה ולא אפשר להולך רגל שחצה אותה עת במעבר החצייה להשלים את חצייתו בבטחה תוך קרבה מסוכנת של רכבו להולך הרגל. הנאשם נהג ברכבו כאשר  הוא בלתי מורשה כלל לנהיגה בכלי רכב וללא ביטוח תקף, וכאשר פנה אליו השוטר פרץ ישראל והורה לו להזדהות בפניו מסר הנאשם פרטים כוזבים, בכך שהזדהה בשמו של אחיו.

הכפירה:

תשובת הנאשם לאשמה: "יש לנו מחלוקת לגבי 2 סעיפים בכתב האישום. אנו מודים בנהיגה ללא רישיון נהיגה ובנהיגה ללא ביטוח תקף, ... יש מחלוקת לגבי מסירת הפרטים הכוזבים ואי מתן זכות קדימה להולך רגל תוך סיכון ולכן אנו כופרים בסעיפים אלה".

לעניין האישום של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה:

ראיות המאשימה:

עת/1 רס"ל ישראל פרץ: 

במסגרת עדותו הראשית של השוטר, הוגשו ההזמנה לדין וכתב האישום של דו"ח 90210007317, כולל דברי נהג ת/1,, דו"ח פעולה ת/2,  דו"ח עיכוב ת/3.

ע"פ הרישום בת/1 לשאלת עת/1 למה לא עצר במעבר חציה שהיה אדם שנבהל ממנו מסר הנאשם, אבל יש לי רמזור, היה לי ירוק ברמזור, לא ראיתי בן אדם למה לעצור ויש לי רמזור ירוק.. לו היה בן אדם (כך במקור).

ע"פ דו"ח הפעולה ת/2 השוטר עמד ברחוב הרצל 127 לדרום, סטאטי, רגלי באכיפה, במדי משטרה מלאים, ומביט צפונה לעבר מעבר חציה בסמוך לכתובת זו, העד הבחין ברכב מגיע מצפון לדרום, נהג יחידי, במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך "במהירות" בנתיב השמאלי מתוך 2 בכיוון נסיעתו, בסביבתו הקרובה לא היו רכבים, העד הבחין בהולך רגל חוצה על מעבר חציה המסומן על הכביש, ממזרח למערב בקו הרביעי במעבר החצייה תוך כדי הליכה הבחין העד בהולך הרגל מביט ברכב ומעט וכאשר הנהג היה בקרבת מעבר החצייה הולך הרגל עצר והנהג המשיך בנסיעה, מהירה ולא איפשר מעבר בטוח של הולך הרגל לסיום החצייה, העד ציין כי להערכתו המכונית חלפה כמטר אחד מהולך הרגל, העד ירד במהירות לכביש וסימן לנהג לעצור, הנהג עבר אותו ונעצר בחריקת צמיגים, העד ביקש מהנהג להזדהות ומכאן והלאה עוסק הדו"ח במסירת הפרטים הכוזבים.

עת/2 התייחס מפורשות לדברי הנהג בת/1 שציין שהנהג נשאל לעבירה תשובתו נרשמה בת/1 אך אין כל רמזור בקרבת מעבר החצייה משני צדדיו כ100-120 מטרים. בהמשך מציין העד שכל זמן העבירה במעבר החצייה היה בקשר עין רצוף עם הרכב, עם הולך הרגל עד עצירתו הבטוחה בצד הדרך אור יום, וראות טובה.

במסגרת החקירה הנגדית, אישר העד כי הולך הרגל לא נפגע אך נבהל, העד הכחיש שסימן לנהג לעצור טרם מעבר החצייה, אך הנהג עצר לאחר שחלף על פניו, הנהג נעצר בצד הדרך ואין הכוונה בשול, אין לו את פרטי הולך הרגל ולא ביקש ממנו עדות. אין הוא יודע אם הולך הרגל היה שיכור (כך שאל ישירות ב"כ הנאשם).  בהמשך עמ' 10 לפרוטוקול , מסר כי בזמן העבירה עמד מול הנהג כשהוא עומד על הכביש ומסתכל על הכביש, העד עמד על מה שכתב בת/2 לעניין המרחק בין הרכב להולך הרגל, העד נשאל למיקום המדויק של העבירה וטען במסגרת החקירה החוזרת כי מעבר החצייה ממוקם בין שני רמזורים כדבריו: "ש. אז הכוונה שלך הוא נעצר אחרי הרמזור, איזה רמזור, רמזור ראשון - ת. כן, ברחוב הזה יש מעבר החצייה ששם עשיתי את האכיפה שלי, יש רמזור, - ת. כן, ברחוב הזה יש מעבר החצייה ששם עשיתי את האכיפה שלי, 150-200 מטר צפונה יש רמזור, ו-150-100  120 מטר דרומה יש רמזור, אני עמדתי סמוך למעבר החצייה, הסתכלתי לכיוון צפון, רכבים שמגיעים מצפון לדרום והנאשם נעצר לידי" - ואכן כך גם ניתן להבין את דבריו בת/2, לעניין מיקום העבירה.

עת/4 רס"ר חגי תמיר:

ערך את הודעת הנהג תחת אזהרה, ת/7.

במסגרת גביית ההודעה, הנאשם אומת עם החשד של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר החצייה, הנאשם התייעץ עם עו"ד, לטענתו נסע ברחובות ברחוב הרצל, התקרב לצומת עם רמזור, ולידו מעבר חציה, היה לו אור ירוק, נסע ועבר את מעבר החצייה, ואז שוטר סימן לו ועצר, בהמשך מסר שלא היה אף הולך רגל על מעבר החצייה וטען "מה אני אדרוס הולך רגל?". 

העד לא נחקר בנושא זה בחקירתו הנגדית ע"י ב"כ הנאשם.

גרסת הנאשם:

גרסתו הראשונית של הנאשם נרשמה בת/1, בדברי הנהג ולפיה כאשר נשאל על ידי עת/1 "למה לא עצרת במעבר החציה היה אדם שנבהל ממך" השיב "אבל יש לי רמזור" "היה לי  ירוק ברמזור" "לא ראיתי בן אדם" "....(לא ברור) לו היה בן אדם".

לטענת הנאשם הלה נהג מכיוון צפון לדרום (בדיוק כפי שמצוין בכתב האישום), עמד ברמזור בווליום גבוה ומוזיקה ואחרי מעבר החצייה עצר אותו שוטר מיד, ושאל אותו מדוע הוא עם ווליום גבוהה ואז התבקש למסור רישיונות - הנאשם כלל לא התייחס החקירה הראשית לטענה של אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה.